<h1>העיטור אות פ' פרוזבול</h1>
<h2>דף פא.</h2>
(ותניא) [ותנן] תמן שביעית משמטת מלוה בשטר ושלא בשטר רב ושמואל דאמרי תרויהו בשטר שטר שיש בו אחריות נכסים שלא בשטר שטר שאין בו אחריות נכסים וכל שכן מלוה על פה ואף על גב דתניא כותיה דרבי יוחנן וריש לקיש דאמרי שטר שיש בו אחריות נכסים אינו משמיט אפילו הכי הלכה [כרב ושמואל] דהא רבי יוחנן גופיה לא עביד בה עובדא וקא דחי לה דילמא ההיא בית שמאי היא דאמרי שטר העומד ליגבות כגבוי דמי. ירושלמי (בפ"י דשביעית ה"א) אתא עובדא קומי רבי יוחנן בשטר שיש בו אחריות והורי משמט אמר מפני שאנו למדין מן ההלכות אנו עושין אותו מעשה מדקאמר דילמא בית שמאי היא דאמרי שטר העומד ליגבות כגבוי דמי שמע מינה דלית הלכתא כותיה והכי נמי גרסינן בפרק כל הנשבעין (מ"ח:) הא מני בית שמאי היא דאמרי שטר העומד ליגבות כגבוי דמי ולית הלכתא כותיה. והא דגרסינן בפרק האשה (כתובות פ"א.) מאן שמעת דאית ליה מדרש כתובה בית שמאי קסברי בית שמאי שטר העומד ליגבות כגבוי דמי דמשמע דהלכה כותיהו דאי כבית הלל כיון דאית להו מדרש כתובה דהא חזרו להורות כבית שמאי איכא למימר אח אני יורש אשתו אין אני קובר ואי משום כתובה לא ניתנה ליגבות מחיים וקשיא הלכתא אהלכתא ולא היא מהא ליכא למשמע מינה כלל דבית הלל אית להו ניתנה כתובה ליגבות מחיים דיבם ואית להו מדרש כתובה דיבם כאחר דמי ומיהו לא ניתנה כתובה ליגבות מחיים דבעל ואפילו לדברי הכל ליגבות אינה עומדת ולא אמרינן שטר העומד ליגבות כגבוי דמי אלא בשומרת יבם.
